<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' שבועות פ"ג</h1>
<h2>דף לו:</h2>
ראובן שהשביע לשמעון וענה אמן ונחם (ל)שמעון, אין מתירין לו רק בפני ראובן שהשביעו. ואומר ר"י, דזה דווקא לכתחלה, אבל בדיעבד אין צריך לפניו, כדמוכח פ' השולח [גיטין ל"ה ע"ב], וגם מצדקיה שהיה צדיק גמור ונשאל שלא בפני נבוכדנצר [נדרים ס"ה ע"א], ולכתחלה נמי לא אמרן רק באדם שעושה לו טובה, כגון משה שנתן לו יתרו בתו על ידי שבועתו, וכן נבוכדנצר הוציא צדקיה מתפישה, אבל באדם אחר אפילו לכתחלה, כדמוכח פרק אלו נאמרין [סוטה ל"ו ע"ב] דא"ל פרעה ליוסף זיל איתשיל אשבועתך שהשביע אביך. וכן אם נשבע ראובן או נדר שלא יהנה בשמעון או שמעון ממנו, אין מתירין לו כשניחם רק בפני שמעון, ואפילו שמעון קטן או גוי, כדי שידע הנידר (שהיתר) [שהתיר] זה נדרו. וכן משמע בירושלמי [נדרים פ"ה ה"ד], מפני (האשה) [החשד].
